איך התמודדתי והתגברתי על הדיכאון שלאחר הלידה

איך התמודדתי והתגברתי על הדיכאון שלאחר הלידה שליווה אותי שנתיים מאז לידתו של הילד הראשון..לקח לי קרוב לשנה להבין שאני בדיכאון לאחר לידה!! חשבתי שהדכדוך שחווים לאחר לידה פשוט המשיך קצת יותר מכמה שבועות והינה אוטוטו זה מאחורי… אבל זה לא היה מאחורי, זה המשיך עוד ועוד ולאחר קרוב לשנה הבנתי שאני כולי בדיכאון לאחר לידה. שום שמחה, שום אהבה, שום דבר טוב, הכל טכני וכבוי. נשמה כבויה כך הרגשתי. הנקודה בה הבנתי שאני כבר עמוק בפנים היתה גם נקודת המפנה שלי בהתייחסות ל"דכדוך" כאל מחלה. ועם כל הקושי בדבר, עם מחלה אני פשוט יודעת להתמודד… אז איך יצאתי מזה?המודעות העצמית בה אני שרויה ואותה אני מטפחת בשנים האחרונות נתנה לי כאן את אותותיה! ידעתי שרק, אבל רק אם אעשה כמה פעולות אני באמת יצא מזה – זה היה בשליטה שלי! קודם כל הידיעה שלי היתה שאני יותר גדולה מהמחלה. לא המחלה היא זו ששולטת בי אלא אני בה! וכמו כל מחלה אחרת שהגיעה בכדי ללמד אותי משהו על עצמי, אחרי התבוננות פנימית, הבנתי שהדיכאון שלי רוצה שאסיר מעצמי אחריות, אסיר עומס מהכתפיים ויתפנה לדבר החשוב ביותר שזה הטיפול בעצמי ובתינוק ולהתרחק מלקיחת אחריות ודאגה לסובבים אותי. הידיעה הזאת ש"המחלה" הזאת של הדיכאון שלאחר הלידה הגיעה, נוכחת כרגע בחיי, יש לה תפקיד וברגע שאבין את התפקיד אני אוכל לשחרר אותה ובכך לסיים את תפקידה היתה הנקודה החזקה שלי – אני אוטוטו בת 40, השנים שעברו לימדו אותי שבשביל שאסכים לשחרר ממני קושי אני צריכה לעשות כמה פעולות – להתרחק בכדי לפנות זמן לעצמי ולמה שחשוב לי באמת, לחזור לעבודתי ולחזור ללימודים וזה בדיוק מה שעשיתי! הילד הגדול שלי אובחן עם קשיי התפתחות, אך לאחר שנת טיפולים אינטנסיבית ובמקביל לדיכאון שלי, הצליח לחזור למסלול ההתפתחות התקינה וכששני ילדי היו בני שנתיים וחצי ושנה וחצי, אני, שרציתי את החינוך הביתי כמשהו שהיה לי ברור לחלוטין שיהיה בחיי, שמתי את ילדי בגן. לאחר שהסתגלו (וגם אני הסתגלתי…) חזרתי ללימודים – לימודי התפתחות אישית ורוחנית ולאט לאט חזרתי גם לעבודה. הייתי צריכה את התקופה הזאת בכדי לחזור לעצמי, להיפרד סופית מהדיכאון שלאחר הלידה ולברוא עבור ילדי אמא שמחה ומכילה, עבור עצמי את השמחה, האופטימיות והאנרגטיות ועבור בן זוגי – בת זוג שלווה, מאוזנת רגשית כמו שהכיר פעם לפני הלידות. ככה, כמו שאני, בלי מסכות. ואם את נמצאת עכשיו בדכדוך או בדיכאון לאחר לידה הדבר הראשון שאת צריכה להאמין בו הוא שאת יותר גדולה מהקושי או מהמחלה! את זו ששולטת בקושי או בדיכאון הזה ולא ההפך! ואם חלילה את במקום שבו המחלה שולטת בך – גשי לטיפול!

אודות ימית אורבין

ימית אורבין
מייסדת "אמא יקרה"

2 תגובות

  1. גלית הגב

    שלום,
    שמי גלית, אמא לשלושה ילדים מתוקים. הבכור עוד חודש בן 4, האמצעי עוד חודשיים בן 3 והנסיכה הקטנה בת חצי שנה.
    אני מרגישה שאני חווה דיכאון אחרי לידה וזקוקה לעזרה… כשחושבים על זה אולי זה התחיל אפילו בהריון. אשמח להכוונה… מה עושים? לא מצליחה לצאת מזה בכוחות עצמי.

    • ימית אורבין הגב

      שלום גלית,
      הדבר הראשון שמומלץ לעשות באם את מרגישה שאת חווה דיכאון הוא לפנות לרופא המשפחה כדי להתחיל בבירור האם זהו אכן דיכאון או בעיה אחרת. חשוב לקבל אבחון מדויק כדי שהטיפול יהיה מתאים.
      בנוסף, אם הדבר אפשרי עבורך, כדאי לשתף את בן הזוג, קרובת משפחה או חברה בהרגשתך, לבקש עזרה, לחפש מסגרת שיכולה לתת לך תמיכה בשלב זה (כמו מעגל נשים לאחר לידה באזור מגורייך) וכן עיסוק בתחביב כלשהו או אפילו לחזור לעבודה במידה ואת מוצאת שהדבר מיטיב עימך.
      החלמה מהירה

השארת תגובה