דכדוך, דיכאון ופסיכוזה לאחר הלידה

סקירת ספרות מאת נעה שפר,

צוות מיזם "אמא יקרה" 

לידת תינוק הינו אירוע עוצמתי, המביא עימו שינויים רבים הנוגעים בכל רובדי החיים של האישה ושל המעגל המשפחתי. לצד תחושות של התרגשות ושמחה, טבעי ואף מצופה, שיעלו קשיי הסתגלות למציאות החדשה.

בספרות המקצועית הרפואית מקובל לסווג את התגובות הרגשיות לאחר לידה לשלוש דרגות חומרה (מתוך חוזר משרד הבריאות, 2014):

1. עצבות או דכדוך לאחר לידה (Baby Blues)

כ-80% מהנשים חוות דכדוך ושינויים במצב הרוח בסמוך ללידה. מצב זה נמשך לרוב בין מספר שעות לשבועיים.

סימנים אופייניים:

  • שינויים קיצוניים במצב הרוח
  • בכי פתאומי
  • אי שקט
  • חוסר ריכוז
  • דאגנות יתר
  • כעס
  • קשיי שינה

2. דיכאון לאחר הלידה

כ-10% עד 15% מהנשים סובלות מדרגות שונות של דיכאון לאחר הלידה, ובזמן ההיריון. ישנן נשים שאצלן הדכדוך הראשוני אינו חולף, ואף מחריף במשך הזמן, או מופיע בשלב מאוחר יותר לאחר הלידה, מצב זה יוגדר כדיכאון. דיכאון לאחר לידה עשוי להופיע עד כשנה מהלידה, אך לרוב יופיע בחודשיים הראשונים.

סימנים אופייניים:

  • מצב רוח ירוד/ עצבות לאורך רוב שעות היום
  • אובדן עניין או הנאה מדברים שנחוו בעבר כמהנים
  • קושי להירדם/ נדודי שינה או שינה מוגזמת כמעט מידי יום
  • הערכה עצמית נמוכה/ רגשות אשם
  • עייפות יתר (מעבר לעייפות המובנת הכרוכה בטיפול בתינוק) כמעט מידי יום
  • קשיי ריכוז/ קושי בקבלת החלטות פשוטות
  • מחשבות חוזרות על מוות או פגיעה עצמית
  • תחושה של היעדר תקווה
  • בכי ללא הפסקה

סימנים אלו עשויים להופיע בעוצמות שונות. כמו כן, חלק מהנשים המתמודדות עם דיכאון לאחר לידה עשויות לחוש תחושת ריחוק מהתינוק, חרדת יתר לשלומו (ללא סיבה נראית לעין), או מחשבות שליליות כלפי התינוק, עד כדי רצון לפגוע בו.

3. פסיכוזה לאחר לידה

תופעה נדירה ביותר, כ-0.2% מהנשים היולדות עשויות לפתח תסמינים של ניתוק מהמציאות, הזיות וירידה בתפקוד המנטאלי.

 

בלוך (2015) מונה את השינויים אותם חווה אישה בזמן ההיריון ולאחר הלידה, אשר משפיעים על מצבה הנפשי:

שינויים פיזיולוגיים- במהלך ההיריון עולים הורמוני המין הנשיים העיקריים, אסטרוגן ופרוגסטרון, לרמות גבוהות ביותר, ובעת יציאת השלייה צונחים בבית אחת. שבועות ספורים לאחר הלידה יתאזנו רמות ההורמונים לרמות המוכרות לאישה. השינויים הקיצוניים הללו עשויים לגרום לתנודתיות במצב הרוח של האישה, מדכדוך קל ועד דיכאון קליני. מידת הרגישות של כל אישה לשינויים הללו הינה אישית ואינה ניתנת לניבוי, ותלויה ברגישותה לשינויים ביולוגיים (כפי שקורה בתסמונת קדם ווסתית).

שינויים פסיכולוגיים וסביבתיים- ההיריון והלידה עשויים להציף באם תכנים מעולמה הרגשי, באופן מודע ו/או בלתי מודע. בין הנושאים שעשויים להתעורר ניתן למנות קשרים עם דמויות משמעותיות בעברה, טראומות ומשברים, דימוי עצמי, הקשר הזוגי, מערכות תמיכה ועוד.

כמו כן, לאחר הלידה נדרשת האם להסתגל למציאות חיים חדשה של טיפול בתינוק קטן, לצד התמודדות עם אבדנים רבים הקשורים לאורחות חייה הקודמים, ולזהותה המשתנה. לצד זה עולה צורך לגבש זהות מחודשת, שתתאים למכלול הגוונים בחייה החדשים של האם ((Oakley, 1980.

הרשקוביץ (2001) מוסיפה כי השילוב של אי נוחות גופנית עם עייפות וחוסר שינה, חרדה מהאחריות לגורל התינוק, וההכרח בבניית מערכת קשרים חדשה בבית, מהווים אף הם גורמי דחק משמעותיים.

בלוך (2015) מציין כי פער בין ציפיות האם ותפקודה לבין ציפיות הסביבה ומידת תמיכתה עשויים להציף קשיים רבים. לצד זאת, לידת התינוק מעלה שאלות קיומיות חדשות או קיימות הנוגעות במצב הכלכלי, מקום המגורים, קריירה, מקורות תמיכה, זוגיות ועוד.

בלוך (2015) מסייע להבחין בין דכדוך לדיכאון לאחר לידה בעזרת שלושה קריטריונים:

  • משך התופעה: מקובל לומר כי הדכדוך חולף לאחר כשבועיים, בעוד שהדיכאון מתמשך.
  • פגיעה בתפקוד: יש לבחון האם מצבה של האישה שונה באופן משמעותי ממצבה הבסיסי. במקרים של דיכאון לאחר לידה עוצמת הסימפטומים הינה חזקה וגורמת לפגיעה רצינית וקבועה בתפקוד.
  • פגיעה ביחסי האם והתינוק: כאשר מדובר בדכדוך לאחר לידה, השיבוש בקשר של האם עם תינוקה הינו זמני וללא השלכות ארוכות טווח (בכל זאת הדבר עשוי להיות מלווה ברגשות אשם קשים). במצב של דיכאון לאחר לידה הקשר עם התינוק עשוי להיפגע כתוצאה מאדישות האם, וכן לכלול מחשבות חוזרות על פגיעה בו.

לצד החלוקה הברורה שהוצגה לעיל, חשוב לציין כי חוויות האישה וחומרת הסימפטומים עימה היא מתמודדת נמצאים על רצף הנע מקשיי הסתגלות קלים ועד דיכאון חמור.

ניתן לטפל בדיכאון לאחר לידה, וחשוב מאוד לפנות לעזרה מקצועית. אופן הטיפול מותאם באופן אישי לכל אישה על מנת לענות על צרכיה האינדיבידואליים. אפיקי הטיפול העיקריים הינם טיפול רגשי וטיפול תרופתי.

טיפול רגשי- מטרתו הינה לזהות את הגורמים אשר בעקבותיהם התפתח הדיכאון, הן הסביבתיים והן הנפשיים, ולסייע בהתמודדות עימם.

טיפול תרופתי- במידה והאישה חווה קשיי תפקוד משמעותיים ו/או סבל רב כתוצאה מהסימפטומים, ניתן להיעזר בטיפול תרופתי של נוגדי דיכאון, רצוי בשילוב טיפול רגשי.

היבט נוסף שלא הורחב אודותיו בסקירה זו, הינה המציאות החברתית – כלכלית אליה "נולדות" אימהות בישראל בפרט, ובעולם המערבי בכלל. מציאות זו מהווה גורם נוסף העשוי לתרום להתפתחות דיכאון לאחר לידה. מרבית היולדות ספונות בבדידות בביתן, תוך טיפול אינטנסיבי בתינוק, בעוד בעבר נשות השבט היו נמצאות יחדיו לאורך מרבית שעות היום. בנוסף, מרבית הנשים לא נחשפות למציאות אינטנסיבית ודורשנית זו עד שהן נעשות בעצמן לאמהות.

לסיכום, דיכאון לאחר לידה ובזמן ההיריון הינם תופעות רווחות למדיי, ולא מדוברות מספיק. העלאת המודעות לתופעה תסייע לנשים רבות לפנות לטיפול ולדאוג לרווחתן הנפשית. חשוב להוסיף שחלק מהכתוב לעיל רלוונטי גם עבור גברים, אשר מתמודדים עם קשיים דומים ושונים במעבר לאבהות, נושא שמדובר אף פחות.

 

מקורות

בלוך, מ. (2015). המדריך לאיתור, אבחון וטיפול בדיכאון לאחר לידה.

בלוך, מ. (2015). דכדוך לאחר לידה: דיכאון או בלוז? נמצא באתר אינטרנט ביולי 2016. http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=2386

הרשקוביץ, ב. (2001). עצבות, דיכאון ופסיכוזה לאחר לידה. נמצא באתר אינטרנט ביולי 2016. http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/azvut-4.htm

חוזר ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות. (2014). נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה.

Oakley, A. (1980).Women Confined – Towards a Sociology of Childbirth, Martin

Robertson. Oxford.

 

מיזם "אמא יקרה" – מיזם התנדבותי לנשים החוות קושי רגשי ו/או דיכאון במהלך ההריון ולאחר הלידה.

המיזם שם לעצמו מטרה להעלות למודעות הציבורית את נושא הדיכאון והקשיים הרגשיים שעוברות נשים במהלך ההריון ובתקופה שלאחר הלידה ולמצוא פתרונות בכדי להקל על הנשים ועל המשפחה הקרובה.

www.imayekara.org.il

השארת תגובה