קשיים בהנקה: כשחווית ההנקה הופכת לסבל – הכל על תופעת D-MER

מאת: ד"ר גבי אייזנברג רומנו, "עולם ומלואה" מרכז לבריאות נפש האישה

תמר הגיעה למשרדי כאשר מלאו לאורי בנה הבכור שלושה חודשים. היא החזיקה אותו ברכות וחייכה אליו, הדקות חלפו

וכשאורי החל להראות סימני רעב, תמר החלה לנוע בחוסר נוחות בכיסאה, ניכר היה כי תחושות אחרות מציפות אותה.

בלית ברירה היא קרבה את אורי לשד, נשכה שפתיים והתחילה להניק.

תמר סיפרה שההנקה מבחינה טכנית "הלכה חלק". לאחר ביקור אחד אצל יועצת הנקה ,שהנחתה אותה לגבי תנוחות

הנקה מתאימות, גם היא וגם אורי "תפסו את העניין" ואורי הפך ליונק "מצטיין". עם זאת כאשר אורי התחבר לשד והחלב

החל זורם, תמר חשה תחושת חרדה עזה אותה הגדירה כ"אבדון". למשך מספר רגעים, שטף אותה הפחד כי "משהו רע

עומד להתרחש". לאחר זמן קצר התחושות חלפו, אך השאירו את תמר בהרגשה ש"משהו לא בסדר אצלה". כאשר

האירוע חזר בכל הנקה, תמר החלה לחשוב כי אולי התחושות קשורות לחוויית האימהות שלה. אולי ההתמסרות קשה

לה? אולי ההפקעה של השד שלה על ידי היצור הקטן והתלותי הזה גורם לה לחוש כך? איך יכול להיות שהדבר, שרק

היא יכולה לתת לאורי שלה, גורם לה לכאלה תחושות קשות?

תמר חששה שהיא סובלת מדיכאון לאחר לידה. עם זאת התחושות לא הסתדרו עם התיאורים שקראה לגבי מצב זה

והיא חשבה שהמצוקה ממנה סובלת היא אולי משהו אחר ולא מוכר. מעבר לכך המחשבה שאולי האימהות שלה פגומה,

עוררה בה תחושות אשמה ובושה, עד כדי כך שלא שתפה איש במצבה, לא את בעלה ולא את אמה או אחיותיה, כך היא

נותרה במצב זה בודדה ומפוחדת.

"מה יש לי והאם את יכולה לעזור לי?"

הנקה היא צורת ההזנה הטבעית של התינוק. מאחר ובטבע הנקה מוצלחת חיונית להישרדותו של ילוד, קיים הכרח כי

האם תתגייס להנקה על ידי רצון לספקה ותחושת נוחות בעת ההנקה. מבחינת הציבור הרחב ההנקה נתפסת כהמשך

טבעי לתהליך ההיריון והלידה. עם זאת, קיימת קבוצת אימהות שעבורן מפגשי ההנקה גורמים לרגשות שליליים. תופעה

זו מכונה Dysphoric Milk Ejection Reflex" – D-MER".

מהי התופעה הזו?

מדובר בהצפה פתאומית של רגשות, המופיעה בסמוך לשחרור החלב ונמשכת מספר דקות. עוצמת התחושות

משתנה בין אישה לאישה. ככל שעוצמת התחושות גבוהה יותר כך התופעה נמשכת זמן רב יותר.

מעדויות נשים הסובלות מהתופעה מעלות מגוון תחושות, בהן: דכדוך, תיעוב עצמי, חרדה, אשמה, ייאוש עד כדי מחשבות

אובדן ובושה. ישנן נשים המתארות במצבים אלה גם פגיעה משמעותית בריכוז ותחושות פיזיות כגון תחושת בחילה או

דחיה ממזון. תחושה נוספת המתוארת היא תחושת "געגוע".

 

תופעת ה D-MER הוכרה רק לאחרונה.

הD-MER יכול להיגרם למעשה על ידי כל מצב שמביא לשחרור החלב כגון, חשיבה על התינוק או גודש בשד ולא מחייב

גירוי ישיר של הפטמה. עם זאת, נשים החוות תחושות קשות במהלך ההנקה עלולות לקשר באופן אינטואיטיבי בין פעולת

ההנקה עצמה לחוויה הרגשית. קישור זה יכול לגרום לתחושת דחיה מההנקה עצמה/קרבה פיזית של התינוק ובהמשך

להקיש מכך על תפקודן האימהי. ישנם מקרים בהם מצב זה גורם להפסקת ההנקה, דבר המייצר תסכול רב ותחושת

כישלון אצל האם. נשים המתמודדות עם בעיה זו חוות בדידות קשה ולעתים נדירות משתפות ברגשותיהן או מבקשות

עזרה, בשל הבושה והחשש כי תחושותיהן בעת ההנקה מעידות על תפקודן הכולל כאם.

 

ניתן להקל על התופעה במספר דרכים.

אחת הדרכים הבסיסיות היא העלאת המודעות בקרב נשים מניקות והסרת הגורם השיפוטי. דרך טובה היא המשגת

התופעה כריפלקס. גם אם אדם מתנגד חשיבתית לתופעת תגובה רפלקטיבית מסוימת, הרפלקס עצמו יתרחש בגירוי

המתאים. חשוב להבין כי עם השגת איזון הורומנאלי התחושות הקשות חולפות לחלוטין.

דרכים נוספות להקל על התופעה הן, מנוחה מספקת לאם המניקה, שתייה ופעילות גופנית.

נעשו גם ניסיונות שונים לטפל תרופתית בתופעה. בעוד שלנוגדי דכאון נפוצים מסוג SSRI לא הייתה כל השפעה על

התסמינים, קיים ניסיון מועט אם כי חיובי, לטיפול בתרופה נוגדת דכאון המכונה (Bupropion (Wellbutrin, תרופה

המשפיעה על רמות דופמין.

קיימים חומרים העלולים להחמיר את התופעה כגון קפאין או metoclopramide (פראמין), המשמש לעתים להגברת

יצור החלב.

 

לא מדובר בדיכאון לאחר לידה.

חשוב לציין כי התופעה מביאה לעתים להפסקת ההנקה בטרם עת ובכל מקרה מייצרת פגיעה באיכות חייה ומצוקה אצל

האם המניקה. נשים מסוימות אף מאובחנות באופן שגוי כלוקות בדיכאון לאחר לידה לאור הדיווח על תחושותיהן למרות

שבניגוד להפרעת מצב רוח מסוג דכאון, מדובר בתחושות שחולפות עם העלמות הטריגר/התייצבות המצב ההורמונלי

במהלך ההנקה. לאור זאת ישנה חשיבות גדולה להעלאת המודעות לנושא הן בקרב מניקות והן בקרב אנשי הרפואה.

תשאול נכון של האם המניקה עשוי לפתוח פתח לדיון בנושא והקניית מידע שעשויים להשפיע על איכות חייה ותהליך

קבלת ההחלטות של האם. רבות מהנשים חשות כי ההתמודדות קלה יותר כאשר ברור כי מדובר במצב רפואי ולא בבעיה

רגשית הטומנת בתוכה עמדות שיפוטיות הן של החברה והן של המניקה עצמה. מצבים כמו D-MER, הינם מצבים

רגשיים/פיזיולוגיים ייחודים לעולם הפריון של האישה המורכב מהפן הפיזיולוגי/הורמונלי אך כמובן גם מעולמות

התוכן האופייניים לשלבים השונים במעגל זה.

 

על מנת לטפל בצורה נכונה במצבי משבר, תפיסת האישה צריכה להיות אינטגרטיבית וראוי שהטיפול יבוצע על ידי

מטפלים מתחומי טיפול שונים המתמחים בבריאות האישה ועובדים כצוות. שירות זה מוצע על ידי הצוות המטפל של

"עולם ומלואה" שהינו מרכז פרטי מתקדם לבריאות נפש האישה.

http://www.olamumloa.co.il/

https://www.facebook.com/olamumloa/

 

 

 

 

 

תמונה: פוטוליה

אודות ימית אורבין

ימית אורבין
מייסדת "אמא יקרה"

השארת תגובה