כ 10 עד 12 אחוז מהנשים תסבולנה מדיכאון לאחר לידה. במילים אחרות אחת מכל 10 יולדות לוקה בדיכאון לאחר לידה, המופיע לרוב תוך חודש לאחריה. הסיבות לתופעה הן כנראה שילוב של השינויים ההורמונליים, נטייה גנטית וגורמים סביבתיים אצל היולדת.
איך מזהים את התופעה? התסמינים הבולטים הם עצב ברוב שעות היום ותחושה של חוסר הנאה, במשך למעלה משבועיים. נשים מעידות גם כי אינן חשות הנאה מהטיפול בתינוק וקיימת ירידה ברצון ליזום פעילויות. תסמינים נוספים באים לידי ביטוי בקושי להירדם, יקיצות מרובות (שאינן תלויות בתינוק) או שינה ביתר; תיאבון ירוד או תיאבון יתר; עייפות וחוסר אנרגיה, תחושה של אי שקט; פגיעה בערך העצמי, עצבנות וחוסר ריכוז; דאגה מוגזמת בתחומים שונים, תחושה של ייאוש וחוסר עניין וטעם ובמקרים קיצוניים מחשבות אובדניות או חשש מפגיעה בתינוק (אלו מקרי חירום המצריכים התערבות רפואית מידית). תחושת חרדה עשויה ללוות את ההפרעה הדיכאונית. החרדות במקרים רבים לאחר הלידה ממוקדות בבריאות הילוד, התפתחותו ותחושת אשם של האם.
איך בני המשפחה יכולים לסייע? חשוב לתמוך ביולדת, לדאוג לצרכיה כמו לשנת לילה, אכילה סדירה, סיוע במידת הצורך בטיפול בתינוק ותמיכה רגשית. חשוב להבין שמדובר במצב זמני שיעבור עם טיפול נכון. במידה וקיים חשד לדיכאון לאחר לידה, יש לפנות מיד לגורם מקצועי, לשם אבחון והתאמת טיפול במידת הצורך. להתפתחות מצב דכאוני אצל האם יש השלכות נרחבות על האישה, התינוק ועל שאר בני המשפחה.
כיצד מטפלים בדיכאון שלאחר הלידה? הטיפול המותאם הינו אישי. קיימים שיקולים רבים לבחירת הטיפול ביניהם עוצמת הדיכאון, עברה הנפשי של האישה, האם מדובר באם מניקה, מהן העדפותיה ויכולתה לשתף פעולה עם הטיפולים השונים המוצעים לה .
טיפול פסיכולוגי: קיימים טיפולים פסיכולוגיים בשיטות שונות היכולים לסייע במצב זה. מטרת הטיפול הוא זיהוי הגורמים הנפשיים והסביבתיים המזינים את ההפרעה הדיכאונית והקניית כלים להתמודדות עימם. כאשר עוצמת הדיכאון קלה עד בינונית וכשהאישה מגלה מוטיבציה ומסוגלת לשתף פעולה בטיפול ניתן לטפל בה בטיפול פסיכולוגי בלבד (ללא תרופות). יעילותו של הטיפול הפסיכולוגי גבוהה ועשויה להקנות כלים להתמודדות במשברים עתידיים.
טיפול תרופתי ניתן במצבים של דיכאון בינוני עד קשה או כשהאישה אינה מעוניינת בטיפול פסיכולוגי. קיימות תרופות הנחשבות בטוחות להנקה ואינן מחייבות את הפסקתה. תחילת השפעת הטיפול נעה בין שבועיים לשישה שבועות. ניתן לשלב את הטיפול בתרופות להרגעה ושינה (תרופות מסוימות שנמצאו בטוחות לשימוש).
הטיפול הדיאדי (אם-תינוק) חשוב מאוד ומתאים למצבים בהם קיים קושי ביצירת קשר בין האם לתינוקה. הוא בעל ערך גבוה במיוחד מאחר והוא מהווה מעין "טיפול מניעתי" לקשרים עתידים בעייתיים ובעיות התפתחות אצל הילוד.
שאלה המעסיקה נשים רבות היא האם קיים קשר בין דיכאון לאחר לידה להנקה. ההנקה נחשבת למזון הטוב ביותר עבור הילוד ויש לה יתרונות רבים. במצבים מסוימים ההנקה גורמת לאישה תחושת הצלחה וחיוניות וניתן להמשיך ולהניק תוך מתן טיפול תרופתי הבטוח בהנקה (במידה ודרוש). אך לעיתים עלולה ההנקה להחמיר את מצבה הרגשי של האם למשל במקרים בהם קיים קושי בהנקה, כאבים/זיהומים או חרדה בעוצמה גבוהה סביב ההנקה. מצב זה עשוי לעורר תחושות אשמה או כישלון. אם אכן יתברר כי ההנקה מחמירה את מצבה הנפשי של האישה, יש לשקול הפסקת הנקה.
מה הסיכון לחזרת הדיכאון לאחר הלידות הבאות-? הסיכוי לחזרה עומד על 50% עד 70%.
האם אפשר להקיש מכך שהיולדת תחווה בעתיד בעיות נפשיות? לעיתים התופעה היא חד פעמית ולעיתים הדיכאון מבשר על תופעה מתמשכת.
לסיכום: דיכאון לאחר לידה הינו תופעה נפוצה ויש לו השלכות על היולדת ועל תינוקה. יש חשיבות רבה להתערבות מהירה ומקצועית, לשיפור המצב הנפשי, התערבות שמהווה רפואת מנע גם לגבי התינוק.
על מנת להגיע לתוצאות המרביות לטובת המטופלת מומלץ ורצוי שהטיפול יבוצע על ידי מטפלים מתחומי טיפול שונים, המתמחים בבריאות האישה והעובדים בשיתוף פעולה מלא ובסינרגיה.

מאת ד"ר גבי אייזנברג רומנו, פסיכיאטרית מומחית, "עולם ומלואה" מרכז לבריאות נפש האישה    

"עולם ומלואה" – המרכז לטיפול בנשים במעגל הפריון.
http://www.olamumloa.co.il/
https://www.facebook.com/olamumloa/

 

אודות ימית אורבין

ימית אורבין
מייסדת "אמא יקרה"

השארת תגובה